החלטה בתיק ה"פ 44571-08-10

1.         בפני בקשה לחיוב המשיב 6, עו"ד גולדברג (שהיה ב"כ המשיבים 1 - 3 בהליך), בהוצאות אישיות. מדובר בהמרצה שהוגשה על ידי המבקשת- החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה כנגד 5 משיבים. בפסק דין מיום 26.7.12 הוריתי לבקשת הצדדים על מחיקת המשיב 5 מההליך. המשיבים 1-3 הינם אנשים פרטיים. ביום 24.6.12 הוגשה בקשה למחיקה על הסף בשמם על ידי המשיב 6. בנוסף, הוגשה בקשה דחופה לביטול צו ארעי. ביום 23.8.12 הודיע המשיב 6 על הפסקת הייצוג בתיק. לטענת המבקשת, יש לחייב את המשיב 6 בסך שלא יפחת מ- 6,078.75 ש"ח וזאת לאור הטעיית בית המשפט והצדדים לחשוב שבידיו יפוי כח כדין לייצג בתיק, בעוד שלא היה בידיו. נטען כי עו"ד גולדברג הצהיר שאין בידיו יפוי כח מקורי של המשיבים 1-3 וכי נגרמו למבקשת הוצאות כבדות נוכח הצורך להשיב לכתבי בי דין הרבים שהוגשו מטעמו בתיק שכללו ארבע בקשות שונות שהצריכו תגובות. עוד נטען כי עו"ד גולדברג הציג יפוי כח שפקע לאחר פטירת המשיב 2 ואף התיימר להוסיף את שמו בכתב יד שונה על גביו. נטען גם שלא ניתנה הסכמת המשיבים 1-3 להעברת הייצוג אליו. נטען כי הסכום המבוקש מורכב מ- 19.75 שעות עבודה לאור הצורך בהשבה לבקשות כאמור. המבקשת צירפה אסמכתאות התומכות בבקשתה.

2.         עו"ד גולדברג בתגובתו מתנגד לבקשה. לטענתו, העברת הייצוג היתה כדין ואין לצד השני כל מעמד בעניין זה. נטען כי על פי יפוי כח בלתי חוזר רשאים עורכי הדין לחתום על כל המסמכים לרבות העברת יפוי כח לעו"ד אחר. עוד צוין כי יפוי הכח נותר בתוקפו גם לאחר הפטירה. עו"ד גולדברג בתגובתו ציין כי לא יקבל לידיו כל יפוי כח מקורי או מסמך מקורי אחא, אלא באמצעות הפקס והמייל.

3.       לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, מבלי להביע התייחסות לאופן התנהלותו של עו"ד גולדברג במסגרת ההליך, אין בכוונתי לקבוע ממצאים עובדתיים טרם נשמעו ראיות הנוגעות לכך. שנית, במידה ויש מקום להטלת הוצאות סבור אני כי יש להטילן בסיום ההליך על הצדדים להליך, כמקובל, ולא על עו"ד באופן אישי. במידה ומרשיו של עו"ד גולדברג יידרשו לשלם הוצאות ויתנגדו לחיובם נוכח הטענה כי עו"ד גולדברג לא היה מוסמך לייצגם במסגרת יחסי השליחות, אזי הם רשאים לפעול כנגדו באפיקים המתאימים, להבדיל מהמבקשת בהליך דנן. עוד אציין כי במידה והמבקשת סבורה כי קיימת עבירה אתית מטעם עו"ד גולדברג, היא רשאית להלין על כך אצל הגופים המתאימים. הלכה היא, כי הטלת הוצאות אישיות על עו"ד תעשה במקרים חריגים וקיצוניים ואין אני סבור כי מדובר במקרה מסוג זה בהליך בפניי. הסמכות לחייב את עורך הדין, המופיע בבית המשפט מטעם שולחו, בהוצאות אישיות הינה סמכות "טבועה". נקבע כי על השימוש בה להיעשות בנסיבות מיוחדות בלבד, תוך נקיטת זהירות ומתינות (ראו: ע"א 5090/07 עו"ד אריאל עטרי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר נבו 31.8.08, ע"א 6185/00 חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (1) 366). בהטלת הוצאות אישיות לא עומד יסוד העונשי. כפי שנאמר בע"א 357/64 רקביץ ואח' נ' פקיד השומה גוש דן:

          "...כאן אין בית-המשפט מחווה דעה אם עורך-הדין ראוי לעונש אם לאו, או אם הוא ראוי לכהן כעורך-דין אם לאו; אלא מכוח שיקול-הדעת המסור בידו לענין ההוצאות, קובע הוא שההוצאות - כולן או מקצתן - נגרמו על-ידי עורך-הדין שלא באשמת בעל-הדין שולחו, ושלא לטובתו, והצדק מחייב שלא בעל-הדין יצטרך לשאת בהן, אלא עורך-הדין שבמעשהו או במחדלו גרמן".

4.       בע"א 2664/90 פרידה פרלוב נ' יואל נסימי מח (1), 787 נקבע כי בהטלת הוצאות אישיות על עורך-הדין יש משום הבעת גינוי מצד בית המשפט כלפי עורך הדין. אולם הגינוי במהותו נוגע לדרך ניהול הדיון על-ידי עורך הדין ולאופן ייצוג מרשהו במשפט, ולא להתנהגות בלתי נאותה מחוץ לכותלי בית המשפט, שאין לה דבר עם ההליך עצמו. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

5.       קדם משפט בנוכחות הצדדים יתקיים ביום 9.12.12 שעה 9:00.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ג, 4 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: